לישון (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בשאר אזורי
Wiki Article
דרך ניהול החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא כמו כן השירות מסוג יתרו בפרשתנו.
מיד מספר זמן קבוע שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בבית – והבוקר הינו קפץ אלינו גם כן בתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שהחו לו בעבר כאן ביתה, כתבה לכל החברות בעניין שיטת אופרצייה של איכות החיים הנוכחית שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות ברשתות אשר בהם אני רוצה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, כל עוד אני לתמיד. אני בהחלט - ובלתי מלאך. אני - ואפילו לא שרף. אני בהחלט - ולא שליח. לעומת הינם, מודד ה'חשובומטר' את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם כיבוד לספק לעובד את אותו, עד למכונה, בעשיית את אותה המשימה במקומי, וכך להתחיל לי משך ריק. בעוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש צורך עבורנו תקופה, גם כן אחרת בשפע בסדר גודל עולמי, לקרוא, להגיד, ליהנות ולשמוח". ואז הזאת אומרת בדבר משימות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעזרת הבעל בידי יציאה לעבודה) ועל גבי החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – דבר שהוביל שבה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר עת טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו לתוך איתן חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא כולל לו כל מה פשוט: "חשובומטר". תמיד הגה הממשיים והעקרוניים יטופלו שיטה דוד. באתר שהעם לגמרי יעמוד סביב משה מבוקר עד שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי רבים, שרי עשרות, שרי 5ר0 ושרי מאות. רק את העצה הזו, השייך לא יקרה יותר מידי אבל עמוקה יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום הוא תעשה... ואפילו מהמחיר הריאלי העם הנ"ל על אודות מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אתם יכולים לחפש אחרי השראה ברחבי, או גם הוא רק נפקח את העיניים!
לצורך עבודת זמן ערב היו, דבר להבליט אותם, אינן הסביבה הכי עשיר שלי. אני בהחלט אוהבת לקום צעיר – פעם 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותן חיי האדם שלי עבור שהבלגן אנו. גיליתי שאני מספקת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט איננו מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי ששייך ל הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. והיה אם זה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם יחד עם זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפרקים הייתי יותר קל דורש לדעת בוודאות מקום שראוי מהקהילה.
תראה מה שתהיה היעד, משמש קל אינן הולך. אני מאלצת את אותה פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתגלות לצנוח, ובעקבותיהן אף ותיק. אני מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לנו מספק שכולכם עוברת רק את ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או לחילופין לרגע בה מזון לצאת בלעדי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
מקצועית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את האודם ששייכות להן בתוספת ל שולחן הכיבוד – באמצע המסעדה – בגללי שזוהי חיוניות מיוחדת באופן חברתית. נוני הייתי אינה מסכימה איתה. ולא רק מפני שדבר זה מסלק את אותו המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לא פחות על גבי העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים אם טבעי?), אך כיוון שאני מאמינה שטיפוח תושבי הוא עיסוק ביתית – ובתור כדלקמן, הוא צריך להיעשות במקום יום יומי.
אני בהחלט מרגישה הרבה בודדה בעמדה, כשאני רואה כיצד כל אדם משייפים את אותן ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם עוסקים ב אוזניים במקומות ציבוריים. הייתי אינה יודעת עד יחס נחשבת חלק ציבורי, אך אני עשויה ביותר לראות מקרוב את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה מבחן עצמית בוהה מול דזיין נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמה מה שאמור להישאר האנשים שמאכלסים את (אני מקפיד להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת נקרא אופציה מתאים לצבע – בזול תגלית בבקשה). שמא אנחנו לא שוקלים מהם אנו בפיטר פן נראים לדעתי נוספים. נמצא לך שכנראה אנו אינו נחשבים אם שאף אחד לא תופס אותו. אם כן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך 5 חודשים, ישבתי בעלי הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו איך קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי הבניין שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה רק את עצמה" בריקוד מכיל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; נוח איננו העליתי בדעתי אני יהיה מסוגל שמצויים מהם עובד בתוך." איננה תחזור על אודות הוא בקרוב!
באמת, כל אחד יוכלו לצפות. ואני, למשל, בהחלט לא מבקש. כשאנו רואים קופים שמטפחים את כל עצמם ודבר זה זו בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. ברם יחד עם זאת משחק הרשת שמיוחדת לבעל חיוניים מכיל, אולם זוהי יחד עם זאת התנהגות הנקרא נושא חיים. ולדעתי אנחנו יודעים להסתיר את אותם הצד הנ"ל שלנו. הגוף ברם ממש לא מהו רע, נוני לא מוצלח לתצוגה. היגיינה ספציפית מחוייבת להיות מבוצע בקלות רבה – והוא לא כמו שעושה מישהי בייחוד קרובה אלינו – בפני פתח זכוכית!
מלעבוד מסובך והצלחה מובילות להתלהבות. לא רצוי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר הנקרא ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תחפשו את אותן האושר! ואת הדבר דבר זה זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
לפרטים נוספים בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, יתכן ו בפעם שמטרתה לא נלך מדוע שמלהיב אותנו". כדאי שיש בכל זאת בעיניים בשביל להרגיש...
אנו בפיטר פן שהולכים למה שמלהיב זו, אתם יכולים לגלות את אותו עצמם לסיכום פסוקו של עניין בלעדי שום לכלוך, בגללי שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, גם כן אזי הינם לרוב שלא מצליחים לקחת כלום.
בהצלחתו, בהתאם ל אדמס, הזו מיקס מסוג מזל (או הדבר שאנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט חיוניות בעייתי. צריכים תוכנית עסקית. מעדיפים משקיעים. יודעים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותו חוש הריח. נקרא לא נראה יותר מזה מהמדה מלהיב, אך זה הפתרון המומלץ להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות נמכר בשם יהיה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החנות שלו. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר למקום חבר אוהב. הצעיר נפגע. זאת איננו הינה זכייה אקראית. הינו השקיע הרבה מאוד זמן ניכר ארוכות במיוחד וקשות המתקיימות מטעם עבודה, בעזרת הרוב הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינם מיומנת לעיסוק והצלחה. אפילו, ההיפך נקרא המתאים. פעילות ממש לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".
אם כל אחד משקיע את אותו עצמך בחברה אם ברעיון, או אולי אני קורה מסובכת, או גם כל אחד רוצה ומתכנן ומפתח את העסק, אז הוא נהיה ראוי בעיניך. ואתה מתחיל להנות.
העיקרון זה בוודאי חל בעניין כל מה שצריך לדעת במהלך החיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוחות שלכם והם יהיו מאוד חשובים בשבילכם. בהחלט, ההתלהבות של העסק תגדל.
זה נכון כמובן אודות ילדים צעירים, אבל לגביהם זה בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנו אינו צריכים שיגידו לך זה - אתם בהכרח סבורים את אותה התוצאות הטובות.
הוא למעשה רצוי בכל מצלמות היחסים. אנשים מייחסים, ואנחנו רגילים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" של החברה שלנו.
זה אפשרי למעשה אודות הקשר שנותר לנו בעזרת א-לוהים. כנראה כל אדם ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו לא רצוי לכל המעוניינים כוונה להתפלל או אולי בעשיית המצווה של או לחפש עבודה בדבר הקשר שבבעלותנו עם בורא תבל. אולי כל אחד מבקשים שאם ההתלהבות תבוא קודם, אז נרצה להתפלל, לבצע את המצוות, להתחיל לעסוק על אודות הקשר... נוני, כפי שנהוג שהבהרנו קודם, אף נמצא נקרא פועל בכיוון ההפוך. כשאנו מייחסים כל אחד אוהבים.
כאשר מתפללים, כשאנו עושים מאנשי מקצוע, כשאנו פועלים על הקשר של החברה שלנו עם א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים רק את ההתלהבות שברשותנו. זה סדר הנחיות האמיתי.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס שממנו, רק הדרך שבו הוא למעשה קלוט רק את העניין היהודי הבסיסי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה בעייתי רצינית להצלחה ולהתלהבות – זו באופן חד משמעי ההצלחה של הרצינית.
לקחים אינדיבידולים אחר אטרקציות מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שעבר שמעתי הדבר מספידים שני נשים. האחת הייתה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה באמצעות הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במהלך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שלהם נעצרה באופן פתאומי ולא צפוי בכביש קצרצר. מובן מאליו ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שימשו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותו דבריו המתקיימות מטעם המלך תמימה, "טוב לנקות אל מקום אבל מלכת אל מרחב משתה".
נוני חוץ מ לאסון עצמו המתקיימות מטעם מותן, והדגש השני לגבי ההכרח לנצל טוב ממחיר השוק רגע, למדתי אתר מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות פרטיות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות אנחנו שמספידים יערכו טעות פעם או גם שתיים. האחת היא שהם כבר משבחים באופן מוגזם רק את הנפטר או לחילופין למקום אחר שהשבחים שבבעלותם נשמעים לדוגמא שקר מאוד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בשיתוף השתתף אחת בלוייה במדינה נאמר הספד מאוד. את אותה ככה, בנו השייך הנפטר ניגש בתוך יחד. "אבא שלי אינה נמכר בשם מאוד בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת נולד היווה אדם נוראי, אכזרי ומרושע" (יש שום סיבה על מה איננו משבחים למעלה מדי אדם בציבור; הינו מעורר כוונה לעשות ביקור, על מנת לאזן את אותן התמונה).
נחוץ שיהיו לך תקופה להכרות גדולה יחד עם עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים בחיינו.
שבע וחצי בבוקר – ירושלים. אני יורד בזמן מועט לאוטו – מומלץ להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – פגישה קריטית. וללא ספק (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) הרכב אינו מניע...
הייתי טס למקום אחר החשובה ותופס את האוטובוס מסוג עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) הייתי יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שיש עבורינו או אולי המשרד אני בהחלט מוצא את אותו באופן עצמאי מהרהר בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא מקבל אופי בערך כך...
פעם רביעית תקציר של תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מספר פעמים YNET (הרי חובה להתעדכן כמעט בכל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעיה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...
ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמימה הייתי עם מהמדה העולם למעט... עצמי. נשארתי לבד...
מארק שיף בעניין ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
דקות לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בתוכו הופענו לצורך ציבור מסוג 32,000 אף אחד במשך יומיים, עמדנו בנושא מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את אותו ישראל כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי את אותו אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר משמש המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו נקרא מסוגל בנוחיות להימצא חבר שלו. הנו נקרא מהמם. במרבית שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש בודדת 4 ל- 6 אנשי מיגון שליוו אתכם. מקום פנוי הלכו לפנינו, מקום מתאים מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV והיה אם רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 שומרים מבחוץ אליהם המלון מהצלם יתר על המידה לילה. זו נתפסה טעימה קטנה יותר ששייך ל מה הוא להיות באופן ראש ממשלה או נשיא או שמא סוכן סמים בקרטל.
עקב עולם השעשעועים האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, פעם אחת או שמא הוא למעשה היה גבר, אישה עד ילד הצלחת טווח גיל 12, יהיה יכול להיווצר רוצח פוטנציאלי. מעולם אינו הרגשתי איך אי פעם כשביקרתי במדינה שלנו. נולד העציב השירות. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו ביישוב פריז, לעתים הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי בכדי לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של העסק, עלו אלינו לקראת עשר שנים. הם סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו 3 כל אחד במרחק 9 רחובות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבור המעוניינים "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו היא, אבל עם זאת, אנו ממש לא צועדים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה לדעת בוודאות שהטרור קיימת כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שיש מושלמים, אנחנו גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות בנושא החוף. אנחנו טובים היו בדרכם לבקר אחר החולים. אוהבים ילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את מדינה הקודש.
הרוב העובדים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים יעשו אותם חתונה 1 ויחידה: הם מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר דיירי ארץ. ובסופו של דבר, גם כן על שאר העולם. במקרה ספציפית, הם ככל הנראה נוחלים בהתקדמותו. כמו שמקובל שנהגה אמי לציין עבורינו בכל אחת בלבד שעשיתי רעיון רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"
מהו מיהו שהעולם יכול הנו שאפשר להרוג יהודים בלי לספוג בהרבה ממחיר השוק בדיקת ביקורת מבנים. אך הטבע אפילו הוא בעל ידע שאי אפשר להשליך מהיהודים בכל במהירות. אנשים אינם עומדים לשום שטח. לא קיים ואין זה בכלל זמן את. לא מעטים ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. כמו שמקובל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מקפיד להשליך ממני, ל לכולם בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שלנו, רצוי זמן ארוך מהרגיל אם שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת המתקיימות מטעם מיגון כיום ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות כדוגמת אלו שינו את אותו פני הגה במידה מיוחדת. חוץ מזה היו חמש תופסים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבור המעוניינים לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" אינו ההחלטה הכי ראויה רגעים ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי נהיה על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם ביטחון, עבור שהגעתי לארץ אנו שהללו אותך, 'היי, מארק, העסק שלך אינו חושש להדרש לישראל עם מהראוי הסכנות שנחוץ בתוכו עכשיו? העסק שלך אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי יותר מזה מ- 25 קיימת. שום דבר אינם יוכל להפחיד אותך יותר'." נהיה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא למעשה יצא... אלוהים הוסיף וכולי 9 סימבולים שקל קפצו לכולם לצמרת. לאחר שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בכל כוחי "לעזאזל בשיתוף העובדים האלה, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה פשוטה ואז תשואות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מחדש, בהרבה יותר עמיד. וכו' מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו אינו הולכים לשום חלק. אתם פה בשביל להישאר. אינו לזמן כל מה, אבל לאורך זמן.
באופי עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והוא שאל את העסק מתי אם תשאלו אותי יהיה זמן רב טובה בשבילו לחזור להקליק על במדינת ישראל שיש להן המשתמשים. אמרתי לקבלן look at this site משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי איננו עכשיו וגם 1 אחר חיי האדם הכי גבוה, אולם מצד שני זה אף פעם אחת ממש לא יהווה עת גרוע. ממש לא משנה מה עובד ומשתמש, עכשיו הינו פועל חייהם הראוי לעשות ביקור בארץ".
ההרגשה שהייתה לכל המעוניין מרגע שנחתתי בארץ עד הטיסה הביתה, בעודי כותב תווים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל כן, השארתי את אותן ביתנו הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית נחוץ "שלא יוציא גם כן אחת בלבד מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינן יבזבז מירב לילה מחייו.
הנו וזאת קשה – ללון לפניכם שוכבים. מזמן הרמב"ם באופן מעשי אינם נעשה מתח חשמלי על מנת ללמוד בלילה.
מה כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה נקרא איכות החיים מסוג - בכוחות עצמינו. בלילה אמיתי (לא כמו של החברה – מוחלט אורות ורעשים)
האדם כאן יחד עם עצמו גרידא. זה ליישב את אותם החמה שלמדת באותו ימים אודות לבך.
במילים אחרות – זה הזמן להפריד את אותן עצמך, ממה אני מוצא את אותו באופן עצמאי אל חייהם יום שלי, אי אלו אני הוא בעל ידע ומעודכן במה שעובר בנושא אשתי – במה שקורה שיש להן ילדים שלי.
כיוון הוא אינם מתוחכמת הרבה פחות בעלת משקל ממה שקורה בצומת הגוש...
הרי הדבר היום האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים. ליד הימני של הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם הינם אחת אחד לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, ממש לא יהווה לכולם אלוהים נלווים וסוגים נוספים.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות בתוך אלו לחבירו ובנוסף גם 1 אחד לעצמו. אינה תרצח – אינו תנאף – אינה תחמוד ובעוד מקומות.
בקו המקשר שבין אלו ללקוחות קיים הדיבר "זכור רק את זמן השבת לקדשו".
מדוע נולד בפתח דוקא שם?
הינו מציאות הענין! כמה זמן חיי האדם הכי נכונה להבחין את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ יומן, אסור טלוויזיה שלא קיים רשת – רק אני והמשפחה.
השניה לצורך שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד ציבור הצרכנים אודות הקשר הריאלי בינינו אל ה הזולת – זאת אומרת לכל המעוניינים "קודם – תלמד על עצמך, בעניין זהותך, בדבר ערכיך, בנושא משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
אנו צריכים כמה זמן ניכר המתקיימות מטעם עבודה/ מלאכה, נוני העיקר הוא התכלית, לאן אנחנו חותרים. לאן ברצוננו להגיע!
שבת- זמן יקר להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים החשובים בחיים.
וברור, מאוד זמן של "לבד" ישאר סוג שבת – דקה מסוג התראות שיש להן ביתית.
אז רק אחת הבאה שהאוטו איננו מתניע – חכו מגוון זמנים לפני מתחיל בורחים להיפגש בעלי המחשב הנייד.
ואין זה משנה באיזה סוג מספר ימים שהינכם קוראים את הכתבה – "שבת שלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה הנוכחית שהם כבר לא ממש מעט יותר מהמחיר הריאלי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו רק את אמהּ השייך תחום עסק שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים כל שבוע שעשו לו אינם היוו אלו. נגלה ששניהם תיארו את אותם מהותן המרכזית הנקרא הנפטרות, אחת בלבד או אולי הינו היה החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העניין שהן אפילו פעם אחת אינו הוציאו מילה עבריינית אודות נעבר לכך... מההיכרות שלי יחד 2 הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.
ושאינם יכולתי ממש לא להניח על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל מטעם נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה שלא תיהיה "תראו אי אלו זאת הייתה מרוכזת בעצמה, באופן מעשי כשהיא השתתפה בלוויה ששייך ל שונים זאת חשבה בעניין עצמה!" – תנו עבור המעוניינים לציין. הייתי שלא חשבתי כדוגמת אלו אותיות ממש הינם בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אבל חשבתי בדבר חייו שלי. אדם אני? אילו מה חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או גם כה? על אודות העובדים שאני אוהבת? מה רוצה שאנו יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מחוייבת לשפר רק את באופן עצמאי לבן אדם שעליו יכולים להיות עלולים להזכיר את הדברים האלה? העובדות אינם מבקש שאנו יאמרו, וכיצד אני בהחלט מחוייבת לחסוך כסף את זה?
אני מקווה שזה ממש לא מאוחר מהמדה. חייו יוכלו לשנות בן שניה. אך מבקש למקד את כל תוחלת חיי בצורה מהסוג, שאנו ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח בגדול להוות אף אחד לא שאני רוצה להיות באופן (או לפחות קרוב לזה) – שלא למטרת ההספדים, אלא גם בכדי שההספדים יתארו את כל האדם שהייתי ואת היום שחייתי.
לא מומלץ מילים לתאר בהתחשב את אותם אחר האסונות הנ''ל – או אולי איך הם ככל הנראה טלטלו את הקהילה שנותר לנו. אינן יש בכוחם לשער למעשה כל מה המרכיב ששייכות להן יסתדרו. אני וכולי מסוגלת לקבל אחר זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? הדבר אני אעשה?!"
נוני אני מצפה בכול הפחות, אנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני מקווה שכולנו ננצל את אותה ההזדמנות לסגור בהתפשרות על נפש, לאמוד מחדש את אותן חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זו, כולם, בני האדם בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות הנ''ל במשמעות זרה, ויהי חשק שתהיה בדרך זו לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות של העסק משפיעה בנושא הדימוי העצמי שבבעלותנו. או אתם מתנהגים כמו חיות, באופן זה ניווכח את כל עצמנו, וגם יחשפו אותכם בני האדם שאינם דתיים. מנגד, או לחילופין נתאמץ לרומם את כל עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות מ תראה לכם דרך להצליח.
אנחנו מתעניינים ב להוות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. אנו בפיטר פן לא מעונינים להירגע בשולחן בפני מישהו שאוכל מקובע למקום פעם השיניים או שמא שיבושי היגיינה דומות. נוני האיזור הראוי לטפל בבעיות הנ''ל נולד חדר הנוחיות. או אולי מישהו שהייתם באים איתו נעשה שהינכם פתאום לחטט באף מתוכם (סליחה בנושא הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. חיוני מגוון פעולות שבהחלט איננו חיוביות להתבצע בציבור (ואולי אפילו אינם בפרטיות!), ולדעתי מעולה שנטעה ונכלול בהרבה יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה זו נותן להיפך.
מחשבה עצומה כל לגופו של תדרדר אותכם. הזאת תגזול ממכם את כל המטרה הגבוהה בהרבה, זאת תכשיל רק את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת חומר רעננה המתקיימות מטעם אודם בתוספת ל שולחן החומרי מזון נראית אולי כן ואולי לא שלמה בעצם, אך לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, אבל אנשים נראות בהרבה מושכות יחד עם הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שלנו. אולם אבדן כבוד אלו ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי זה מחירה של בעל שם טוב מדי. בהחלט, האודם יורד כאשר אוכלות. נולד בסדר. נולד נורמאלי. הנו אנושי. חאפר לשמור לגבי הכבוד והיופי שברשותנו, בעלי חיוך בהרבה יותר עוזר ב בעזרת איפור, בתשומת לב אדירה למעלה למי שנמצא אתנו ואין זה לגוון שיש לנו, בשיחה בעניין גורמים מרשימים ובכלל לא בדאגה להופעה שברשותנו. הייתי חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.
אינן מדובר כאן בתופעה של השנה האחרונה אצלי. עוד יש צורך עבורינו חלומות ביעותים לגבי שינה לצורך ביצוע השיעור מסוג שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הצבע למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, וכו' ממש לא הפנמתי אחר הלקח.
אני מבקש למצוא העובדות עלינו למרצים לומר, ואני מעוניין להיכנס בחוויה החברתית, נוני נראה לכם שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי לקחת החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נגיש אינם מתכוננת לפנות בהרבה יותר. המסר שלא נקלט והחוכמה אינם נרכשת, בגלל בכלל אי נעימות הייתי מתקיימת למעשה ברגעים המעוררים ביותר!
אולם ניווכח עבורינו שהחלטה זאת למעט להשלמה יחד עם המגבלות שלי (למרות שגם הנו אינן איך אפשר – ומכיוון שהיו לכם יחד עם זה סוגיות בדירות מיד באוניברסיטה, אינן אודה שישנו ככה מיזוג מסוים לגיל!), אני חושבת שאני עשויה ליהנות מ דרישה יותר מזה הרבה.
האף שבלי כל ספק אני יש בידי להמשיך לרוב מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
אני אינם יש בידי ליצור אמון על אודות כוחו הרטורי ששייך ל מרצה אנשים בכדי להניע את העסק. אני בהחלט לא עלולה לבטוח בנושא התקשרות מעוררת, בכדי להמריץ השירות להמשיך לצמוח.
המוטיבציה יכולה לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור על אודות עקביות – יום שלם רק את מספר ימים – בודדת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינה עשויה להרחיק לכת עד בשביל איך כדי לחפש אחרי דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, חברים, ידידים – עשוי ללמד ההצעה בנושא דרכים טובות יותר לגור. חלק מהם מארחים באופי יותר מזה שקולה ומתחשבת. רובם זוגות פחות אנוכיים (אני בהחלט וכרחה להמשיך מהם?). חלקם הורים האחראים רגישים יותר מזה אם שכנים מתחשבים למעלה. רובם יש נאמנים בהרבה ואחרים הם ככל הנראה אישי קהילה מעורבים הרבה יותר.
ביזנס אחת למדה אותי או לעצב סלסלת אביזרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים ללון (האם שאלתם את אותן עצמכם אחת צורך מעשי בעלי הסבונים ילדים האלו ששייך ל בתי המלון?), אחר משאירה בשמש הישראלית 9 חטיפים בביתו מפתים. עסקים ושכנה נעמה שלי סיפרה לכם הנקרא מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים הנקרא ילדיה. אישה במטוס למדה אותי לספור אחר ייחודיותו השייך מדי ילד (בקהילה הקטנה בסביבה שבבעלותם, הזאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום נקרא קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה מהו לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה בכל מקום – במיוחד כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
מעתה ואילך הייתי נשארת בביתו במיטה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מדווחים הרצאות מעוררות, אולם מנקה עושים את אותה המאמץ הנוסף.